הקשר פראנה, פראניאמה והתודעה שלנו:
הטקסטים ההודיים מ2000 לפנה"ס והלאה, עוסקים רבות בקשר המיוחד הזה שבין תודעה ונשימה.
ניתן לומר שמראשיתה, נשבתה תת היבשת ההודית בקסם שחובה בתוכה הנשימה, אחד מהגילויים
הגדולים ביותר שלה היא הקשר שבין תודעה לנשימה והמחקר העמוק על ההשפעות ההדדיות הללו.
"כשהפראנה בתנועה התודעה בתנועה, כשהפראנה יציבה התודעה יציבה " נכתב בהאתה-יוגה-
פרדיפיקה. ואכן היוגים תרגלו בין היתר עבודה של וויסות הנשימה שבגוף בכדי להשפיע על התודעה
וההיפך.
לתרגול פראניאמה יש שני אספקטים מרכזיים: הראשון הוא היכולת לנקות את נתיבי הזרימה של
הפראנה. לפי המסורת קיימת בגוף מערכת של 000,72 תעלות הנקראות "נאדיס" בהם זורמת
הפראנה, הלא היא אנרגיית החיים. על מנת שזו תזרום באופן מיטבי יש לנקות באופן תדיר את
התעלות הללו, כשיש חסימה בהן נגרמות מחלות, תשישות ותופעות שונות הקשורות לזרימה לקויה
של האנרגיה.
האספקט השני הוא היכולת להשפיע על התודעה ולהגיע למרחבים חדשים של יכולת אנושית ותהליך
של השתנות )פארינאמה( הן על ידי ייצובה של הפראנה בגוף וה ן על ידי הזרמתה דרך "התעלה
המרכזית" )שושומנה( , תופעה המובילה להתעוררות רוחנית.
על הקשר המיוחד בין פראנה לוואיו:
היוגים שראו את הקשר שבין תודעה ונשימה למעשה זיהו שפראנה )אנרגיה( נישאת ונעה על ידי
וואיו )אוויר(. כך שאדם יכול לתעל ולהשפיע על השכבה הא נרגטית שלו על ידי מיקוד ומניפולציה ש ל
האוויר, משמע על ידי נשימה ו/או שהייה ממושכת ללא תנועה של נשימה )קומבהקה( .
"פראנה"= היא אנרגייה התומכת בחיים ובכל מה שקיים. הפראנה קיימת במידה שונה בכל חומר
שאינו מתפרק בחזרה ליסודו )חי(. הפראנה היא מה שמקיים ומחזיק את הגוף שלנו בחיות, ללא
פראנה הגוף הופך גופה, המשקל שלו משתנה, הסוגרים שלו נפתחים והחמצן והנוזלים שבו יוצאים.
הפראנה מחובר ת גם לתודעה וגם לגוף ומקשרת ביניהם, היא שכבה של גוף אנרגטי ונקראת גם
"פראנה-מאיה- קושה". כשהיא מופרעת יש הפרעה גם בשדות האחרים, כשהיא ללא הפרעה או
מכשול היא משפיעה כך גם על היתר.
"וואיו"= התומך הנוסף בקשר שבין הפראנה לגוף ולתודעה הוא וואיו. מונח זה מסמל את הרוח,
האוויר, וכן את אל הרוח העתיק. הוואיו והפראנה הולכים זה עם זה מכיוון שפראנה זורמת בגוף
באמצעות האוויר וכן האוויר ני שא על גבי הפראנה.
לכן, הנעת הפראנה מתבצעת באופן הישיר ביותר על ידי הנשימה , פראניאמה.
הטקסט העתיק הבא מדגים את הקשר העמוק שבין פראנה-אנרגיית החיים לבין וואיו -האוויר.
1.5.22 אופנישד בריהאדארנייקה:
עתה בהתייחסות לאלים.
האש אמרה, "אמשיך לבעור".
השמש אמרה, "אמשיך לחמם".
הירח אמר, "אמשיך לזהור".
כך אמרו שאר האלים, כל אחד בהתאם לתפקידו האלוהי.
כשם שפראנה תופסת מקום מרכזי בין הפראנות, כך וואיו בין האלוהיות.
שכן שאר האלוהיות דועכות אך לא כן אוויר.
וואיו הוא האלוהות שלעולם אינה נחה."
על נשימה ביוגה סוטרה של פטנג'לי:
34.1" או הוצאת הנשימה והחזקה"
אצל פטנג'לי נזכרת הנשימה )פראנה( כאחת הדרכים למיקוד התודעה באובייקט אחד והדגש שהוא
מלמד אותנו הוא מיקוד בנשיפה ובעצירת נשימה כאמצעי לייצוב התודעה.
בפרשנות לסוטרה זו מציג הפרשן את הכוונה והמאמץ של המתרגל בשלושה אספקטים על מנת
להוביל לבלימת התודעה, והוא כותב כך:
1 .יש לכוון את המאמץ להוצאת האוויר בצורה איטית .
2 .יש לכוון את ה גוף ליציבות ורוגע ללא מאמץ.
3 .יש לכוון את המאמץ להשאיר את התודעה ריקה ללא מחשבות. לאחר מכן הישארות ככל הניתן
במצב הריק )קומבהקה(.
כלומר, שלא מספיקה ה"מניפולציה" הנשימתית, אלא איכות הנשימה מבחינת כוונה, קצב ומצב
תודעה של המתרגל.
האם נייצב את התודעה בכדי לייצב את הפראנה או ההפך? איזה כיוון יותר אפקטיבי?
זוהי שאלה אינדיבידואלית תלוית זמן ומקום. המסקנה החשובה כאן היא בדבר ה קשר ההדדי והעמוק
בין שכבות ההוויה השונות. עלינו לדעת כיצד לרתום אותן לטובת אימון שהוא אפקטיבי, אנרגטי ובעל
איכות סטווית , צלולה, ממוקדת וטהורה.
על ידי מודעות לנשימה, ועל ידי הובלת הנשימה באופנים שונים יש וויסות של המערכת כולה .
מומלץ שלא להתמקד רק במניפולציה נשימתית, למרות שזו אכן אפקטיבית, היא לאו דווקא תוביל
להתפתחות והשתנות עמוקה.
כאשר מתרגל נמצא בשלב התחלתי מאוד או כשיש בעיה נקודתית , ניתן לקחת את הידע הבסיסי
הנשימתי וליישמו, והוא עבודה עם "מקום, זמן ומספר" כפי שנכתב אצל פטנג'לי .
המיקום א ליו מכוונת הנשימה )הבטן, או בית החזה למשל( והקצב )נשימה שחלקיה שווים או נשיפות
ארוכות( ייתנו אפקטים שונים ויחסית מיידים ומיטיבים אם נדע להשתמש בהם כראוי. א בל תרגול
מעמיק של פראניאמה שהוא עבודה עם הפראנה-מאיה- קושה למען סינרגיה בין שכבות ההוויה כולן
הוא תרגול הוליסטי וראוי להתייחס אליו בעדינות, במתינות ובכבוד רב.
הלכלוך הטבעי של הגוף כבעיה למצב תודעה גבוה ושאוצ'ה כפתח לגילוי החכמה הפנימית:
ממה בעצם אנו רוצים להתנקות ומדוע פעולת הניקוי )שאוצ' ה( קשורה לפראנה ופראניאמה?
התשובה נחלקת לשניים : עבודה על הרובד הפנימי )נפש -תודעה( ועל הרובד החיצוני )גוף וקשר על
העולם( למען טיפוח האיכו יות של צלילות, בהירות וטוהר )סטווה(.
1 .ברובד הפנימי: מבחינה פנימית, הלכלוך מתבטא כהפרעה לתודעה להגיע למצבה הטבעי
הצלול מכיוון שהיא נגררת לכובד או לפיזור. כפי שראינו קודם כשהפראנה תזרום ותהיה
מוחזקת בצורה מיטבית כך גם התודעה תהיה יציבה ותנוע לעבר מצבי ם שקטים. ככל
שאפשרות זו מרחבת בחיינו כך עולה היכולת שלנו לטהר את המחשבה ואת עוצמת
הדחפים הפנימיים ולהגיע ליתר צלילות נפשית.
2 .ברובד החיצוני: מבחינה חיצונית, לפי מסורת היוגה, ישנן חסימות פיזיות של הפראנה
בצינורות המעודנים של הגוף )נאדי(, יש לפתוח את נתיבי הזרימה של הפראנה בכדי
להתגבר על חולשה, דכדוך, עייפות וכד' ולטהר את הגוף לעבר אנרגטיות, קלילות וניקיו ן .
כמובן שהפנים והחוץ הם חלק מאותה יחי דה אורגנית והם קשורים ומשפיעים זה על זה. השפ עה
הדדית זו היא בעלת אפקט של ניקוי מכיוון שהיא מעצימה את האיכות הצלולה הקיימת בכולנו
ה"סטווה -גונה" .
ביוגה סוטרה של פטנג'לי נכתב:
28.2" דרך ביצוע באברי היוגה- טומאה נמוגה (אז) זוהרת החכמה עד להכרת ההבחנה"
הלכלוך הוא מעין מעטה של בורות היושב על איכות הצלילות ומכסה אותה כמו בד כהה שמכסה
מנורה לבנה, חלק מהאור בוקע אך רובו נחסם. אברי היוגה נועדו לזכך את המעטה הזה מבחינה
פיזית, מנטלית ואנרגטית. שאוצ'ה היא אחד מהאברים הללו כמו גם אסאנה, מדיטציה ופראניאמה.
לפי פרשנות הטוהרה החיצונית היא סוגים של ניקיונות הגוף ואכילה נכונה של מזון טהור.
הטוהרה הפנימית היא הסרת הכתמים מהתודעה.
40.2" בטהרה- התנערות מאברי גופו והיבדלות מאחרים"
הסלידה מהגוף מובילה להבנה אודות הפגמים, החלקים הלא-טהורים, מתוך כך המתרגל מאבד עניין
בחלקים אלה. בהמשך מתפתחת דחייה מסוימת מחברתם של אחרים בשל ההבחנה באי -הטהרה
שלהם גם כן. הבחנות אלו מוביל ות לריסון עצמי פנימי ומסייעות למתרגל לשמור על הנתיב הסטווי.
הסוטרה כתובה באופן פסיבי, זה מעיד על כך שבעקבות תרגול שאוצ'ה אלו הן התוצאות הטבעיות
שקורות, לא צריך לתרגל סלידה אלא לעיתים רמה מסוימת של הסתייגות מתפתחת.
המילה "סלידה" היא מילה מעט מרתיעה אך אפשר להתייחס אליה כמעין רצון פנימי עז לשמירה על
איכות הניקיון הפנימי והחיצוני, המובילה לשמירה יתרה והקפדה על האנשים, המזונות, התכנים
והאינטראקציות של היוגי עם העולם . זאת בניגוד לאדם שאין בו רגישות ומסוגל לצרוך את העולם
פנימה מבלי שזה יעורר בו כאב או סבל, ועבור היוגי הרגיש הכל הוא סבל.
41.2 "(בנוסף) זיכוך מצב הטוהר, שמחה, מיקוד, שליטה בחושים והיכולת לראיית האני".
הפעם מתוארות ההשפעות של שאוצ'ה על התודעה. ההיטהרות מובילה ללב נקי, לנועם מנטלי
ותחושה ספונטנית של אושר. מכך מתפתחת היכולת לתודעה ממוקדת. זה מראה שתנועת התנודות
יורדת וישנו שקט, זרימה שלווה שמאופיינת במצב רוח.
לסיכום:
בתרבות ההודית הושם שגד רב על הקשר שבין תודעה לנשימה וכן על הקשר שבין נשימה לבין
אנרגי ית החיים שבתוכנו. קשר הדוק זה נובע בשל הקשר המובנה בין גוף-נפש -תודעה הקיים אצל כל
אדם. כשאנחנו רוצים להיטיב עם המערכת שלנו ולייצר אפשרויות חדשות של נועם וחופש מוטב לנו
לעבוד באופן הוליסטי על שכבת הפראנה-מאיה- קושה וכן להתמקד גם באפקט המרפא של הנשימה
אך בד בבד נרצה להתמקד גם באיכות התודעה המובילה את הנשימה ובכוונה להגברת הטוהר
והניקיון של גופנו, משכנה של הנשמה.
להלי היא מורה לויג'נאנה יוגה, תלמידה של אורית סן גופטה משנת 2010. בוגרת החוג ללימודי הודו ומזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים שם התמחתה בלימודי סינית וסנקריט וכן בתרבות ובטקסטים ההינדיים הקלאסיים. מלמדת פילוסופיה של היוגה למורים ומתרגלים מתקדמים.
