שיעור יוגה יכול להיות מצע נהדר לתרגל בו את עקרונות התאוריה הפוליווגאלית.
התאוריה, שפותחה על ידי סטיבן פורג'ס והוצגה ב1994, מביאה מספר עקרונות חשובים הקשורים לאופן בו פועלת מערכת העצבים שלנו בעת תחושת ביטחון או סכנה.
התאוריה שמה במרכז את האופן בו מערכת העצבים של האדם מגיבה לתחושת הבטחון או חוסר הבטחון שמושפעת ממערכת התמיכה החברתית ואת ההדדיות שהאדם חווה.
אני מביאה כאן כמה מן נקודות החיבור המשמעותיות של התאוריה הפוליווגאלית עם תרגול היוגה, אבל מציעה לקרוא בהרחבה או להקשיב להרצאות של סטיבן פורג'ס בקישורים המצורפים טרם הקריאה:
תרגולים שונים מעולם היוגה מאפשרים וויסות של מערכת העצבים באופן התומך בשיקום. בתרגול שנתרגל יחד בכנס היוגה תרפיה הקרוב נתנסה בטכניקות שונות, אבל עד אז, הנה כמה נקודות שאפשר לחשוב עליהן בשיעורי היוגה הקרובים שלכם:
היוגה מעודדת תרגול קשוב, חיבור בין גוף לתודעה, נוכחות ברגע הזה. כל אלה, מאפשרים לאדם להיות בקשר עם גופו ועם המחשבות שלו, ובכך לא "לברוח" ולהתנתק. תרגול שכזה, באם נעשה בסביבה בטוחה, מאפשר בהדרגה ארגון מחודש של מערכת העצבים ואת האופן בו היא תופסת את המציאות (בטוחה או מסוכנת לי).
בנוסף, המיקוד בתרגול יוגה או בטיפול ביוגה תרפיה הוא באדם השלם על כל רבדיו. שינוי נקודת המבט ממיקוד בבעיה/פתולוגיה לארגון וכוונון מחדש של המצב האוטונומי, מאפשרת תמיכה בבריאות בכל הרבדים.
תרגילי פראנהיאמה המאריכים את הנשיפה מפעילים את המערכת הפאראסימפתטית ובכך מעלים את הטון הואגאלי.
שימוש בקול נעים בשינון מנטרות כמו "אום", בהארכת נשיפה, ואפילו תוך כדי שיח בשיעור יכול לתרום גם הוא לוויסות מערכת העצבים.
מדד הHRV, המקושר לחוסן פיזי, מנטלי ונפשי, מושפע באופן ישיר מנשימה, תנועה ומנוחה. דרך תרגול אסאנות באופן שמעודד מעברים רצופים בין פעולה למנוחה (לדוגמה ברכת השמש ובסופה נעמוד בטדאסנה ונתבונן פנימה) ניתן להעלות את ה- HRV ובכך לתרום לחוסן מערכת העצבים האוטונומית.
אסאנות שונות משפיעות על מערכת העצבים באופן שמעורר או מרגיע אותה, מגרות את המסלולים הסנסוריים המשפיעים על הוואגוס, או משחררות את טונוס השרירים והפשייה העוטפת את נתיבי העצבים ועוד.
נתראה בתרגול,
ענת פרייס.
ענת פרייס תלמד בכנס היוגה תרפיה 2021 תרגול בוקר מווסת ומאזן - התיאוריה הפולווגאלית - להפוך תיאוריה לתרגול
Comments