הערכה יוגית חלק 2: התיאוריה הפולי-וגאלית ויישומה בהערכה יוגית

במאמר "הערכה יוגית: מאבני היסוד של תהליך מיטיב" סקרנו שלושה מודלים שיכולים לתמוך בביצוע הערכה יוגית יסודית ומעמיקה של התלמידים והמטופלים שלנו. המאמר התייחס למודל SOAP, למודל הקושות ולשלושת הגונות בתור מסגרות או נקודות התייחסות להתבוננות בתלמידים. במאמר זה נעמיק לתוך מודל נוסף - התיאוריה הפולי-וגאלית של סטיבן פורג'ס והאפשרות ליישם אותה ככלי לביצוע הערכה. 

זאת מתוך הבנה , שהערכה יוגית איכותית הינה חיונית לתהליך עבודה מדויק ויעיל בעבודה עם תלמידים באופן פרטני או קבוצתי, בוודאי עבור מי שמתמודדים עם אתגרי בריאות גופניים או נפשיים. עוד על הערכה יוגית - במאמר הקודם.

מצבי עוררות לפי התיאוריה הפולי וגאלית

בתיאוריה הפולי וגאלית סטיבן פורג'ס מתאר שלושה מעגלים היררכיים במערכת העצבים האוטונומית, שהתפתחו לאורך האבולוציה ומשפיעים על תגובותינו למצבי בטחון ואיום:

1. המעגל הוונטרלי הווגלי (Ventral Vagal): מערכת המעורבות החברתית, תחושת ביטחון וחיבור, פנים מביעות וקול רך.

2. המערכת הסימפטטית (Sympathetic): תגובת לחימה או בריחה, הגברת קצב לב, ניידות ואנרגיה לפעולה.

3. המעגל הדורסלי הווגלי (Dorsal Vagal): תגובת קיפאון, האטה דרסטית, ניתוק ושימור אנרגיה.

איתותים ממערכת העצבים

בעת ביצוע הערכה חשוב לשים לב לאיתותים ממערכת העצבים של התלמידים שמולנו. הטבלה הבאה מנסה לעשות קצת סדר באיתותים האלה ולשייך אותם באופן סכמטי למצבי העוררות השונים:

מעגל עצבי	סימנים נצפים בהערכה
ונטרלי וגלי	פנים רגועות, נשימה מאוזנת, יכולת קשר עין, פתיחות לחיבור
סימפטטי	כתפיים מורמות, נשימה מהירה וחזה, אי-שקט, דיבור מהיר
דורסלי וגלי	אנרגיה נמוכה, קול חלש, קושי להתחיל תנועות, ביטוי פנים מנותק

שילוב התבוננות כזאת בעת ביצוע הערכה יכול לגלות הרבה על מצב התלמידים באופן ישיר ובלתי מילולי. חשוב לזכור שההצגה כאן היא סכמטית וישנם מצבים מורכבים, שהפענוח שלהם יותר מורכב ודורש העמקה.

התבוננות בשפת גוף ובמעורבות החברתית 

המודל הפולי-וגאלי מדגיש את חשיבותה של מערכת המעורבות החברתית ולמעשה נותן לנו סט שלם של פרמטרים נוספים לצפות בהם בהערכה, לדוגמא: 

• סימנים של מצב ונטרלי וגלי - קשר עין טבעי ונח; הבעות פנים מגוונות; יכולת הקשבה וביצוע הנחיות; טון דיבור מגוון; יכולת להבעה רגשית.

• סימנים של מצב סימפטטי/ דורסלי - קושי ביצירת קשר עין; פנים קפואות או מתוחות; קול מונוטוני או חלש; קושי ביישום הנחיות בשיעור. 

לדוגמא, תלמידה קופצנית, שמגיעה באיחור, מדברת הרבה, מפוזרת, שוכחת דברים, יוצאת באמצע השיעור לטלפון או לשירותים ומתקשה לעצום עיניים או לשכב לשוואסנה - אלה אינדיקציות לעוררות גבוהה, מצב סימפטטי וקושי לפרוק אנרגיה ולהירגע. היכולת שלנו לשים לב לכך תורמת רבות לבחירה שלנו איזה אימון להתאים לה על מנת להביא אותה למצב יותר מווסת ומאוזן. 

אם האימון שבחרנו עבורה אכן מווסת ומרגיע אותה, זאת אינדיקציה גם לבחירה הנכונה שלנו, אבל בראש ובראשונה ליכולת של מערכת העצבים שלה לווסת את עצמה. במובן הזה יוגה היא סוג של אימון עצבי, שמפתח את היכולת לעבור ממצב עוררות אחד לאחר. 

מבחינת ההערכה חשוב לנו להבין לא רק באיזור מצב עוררות תלמיד הגיע לשיעור, אלא גם מה מידת הגמישות שלו במעברים בין מצבים ועד כמה זמינה עבורו יכולת של הרגעה עצמית. 

חשיבותה של נוירוספציה

סטיבן פורג'ס טבע גם את המושג ניורוספציה, אשר מתאר תהליך לא מודע של זיהוי סימני בטחון או סכנה בסביבה ע"י מערכת העצבים עוד לפני שנוצרת הבנה קוגניטיבית של המצב. מושג זה יכול להסביר למה לפעמים תלמידים "לא מצליחים להירגע" גם בסביבה שנראית על פניה בטוחה לחלוטין - הניורוספציה שלהם מזהה איום, גם אם באופן לא מודע. 

בעת הערכה, מושג הנוירוספציה עוזר לנו להבין, שלפעמים המצוקה של התלמיד היא לא "בראש שלו" או עניין של רצון - אלא תגובה אוטומטית של מערכת העצבים. הבנה זו יכולה לשנות את האופן שבו אנחנו שואלים שאלות ומתייחסים למה שהתלמיד חווה.

הקבלה למודל הגונות

המאמר "Yoga Therapy and Polyvagal Theory" שבין השותפים לכתיבתו נמצא ממפתחי התיאוריה סטיבן פורג'ס, משרטט קווים מקבילים מרתקים בין מודל הגונות לבין התיאוריה הפולי-וגאלית. הקשר בין שני המודלים מספק לנו כמורות ומורים ליוגה כלי הערכה עמוק יותר, שמשלב את חוכמת היוגה עם הבנה נוירופיזיולוגית עכשווית. 

לדוגמא כשאנחנו מעריכים תלמידים נוכל להתבונן איזה גונה דומיננטית ברגע מסוים ובאיזה מעגל עצבי הם נמצאים. השילוב הזה מאפשר לנו להעריך לא רק את הביטויים החיצוניים, אלא גם את התהליכים הפנימיים שמתרחשים במערכת העצבים של התלמיד.

דוגמא להערכה משלבת

תלמיד בן 42 מגיע לשיעור פרטני ומספר על כאבי גב תחתון וקושי בשינה. 

תיאור סובייקטיבי: 

• "אני ישן רע, מתעורר הרבה בלילה"

• "הגב כואב לי במיוחד בסוף יום העבודה"

• "אני מרגיש מותש כל הזמן, אין לי אנרגיה"

התבוננות אובייקטיבית: 

• יציבה: גב כפוף, כתפיים קדימה

• נשימה: רדודה לחזה

• אנרגיה: נראה עייף, תנועות איטיות

• קול: חלש, מונוטוני

• פנים: ביטוי שטוח, כמעט ללא הבעה

• קשר עין: קצר, נמנע

• כשמתחילים תנועה פשוטה - קושי להתחיל, "כבדות"

הערכה משולבת

לפי מודל הגונות: דומיננטיות של טמס - כבדות, אינרציה, קהות, אנרגיה נמוכה. יש גם מעט רג'ס (מתח בכתפיים), אבל טמס דומיננטי.

דרך המודל הפולי וגאלי: המעגל הדורסלי הווגלי פעיל - סימנים של ניתוק, אנרגיה נמוכה, shutdown. המעגל הונטרלי לא זמין - אין מעורבות חברתית טבעית, קושי בקשר עין, קול מונוטוני. יש גם פעילות סימפטטית (מתח בכתפיים, קושי בשינה), אבל היא "מתחת" ל-shutdown הדורסלי.

התבוננות משולבת: התלמיד במצב כרוני של shutdown/טמס, כנראה בתגובה לעומס ממושך. הניורוספציה שלו מזהה איום מתמיד (עבודה, לחץ), והמערכת "כבתה" חלקית כמנגנון הגנה. הכאב בגב והקושי בשינה הם כנראה ביטוי של המצב הפיזיולוגי הזה, לא רק תוצר של פגיעה ברקמה.

לאור ההתבוננות המשולבת הזאת, נוכל לבנות תוכנית פעולה לתלמיד זה, שלא מתמקדת ב"הרגעה" (כי הוא כבר ב-shutdown, וגם לא בעוררות אינטנסיבית, שעלולה להיות מציפה, אלא משלבת גישה עדינה ותרגול מדורג, שיעזרו לו להרגיש ביטחון וללמוד לאט לאט להיות במצב ערות בטוח.

יתרונות השילוב בין המודלים

השילוב בין מודל הגונות לתיאוריה הפולי-וגאלית מעניק לנו:

1. שני מסגרות משלימות לזהות מצבים - אחת יוגית ואחת נוירופיזיולוגית

2. הבנה עמוקה יותר של מה קורה בפועל במערכת העצבים של התלמיד

3. יכולת זיהוי של דפוסים כרוניים מול תגובות זמניות

4. כלים נוספים להתבוננות - במיוחד במערכת המעורבות החברתית

5. הערכת חוסן - היכולת לעבור בין מצבים

חשוב לזכור - תרגול אישי לפני הוראה

השימוש במודלים האלה רלוונטי במידה והוא נהיר, מהווה חלק מהלמידה והתרגול האישיים שלכם באופן מתמיד ועקבי ושימושי עבורכם. אם חוויתם הצפה בשלב זה של המאמר - זאת בהחלט תגובה טבעית ונורמלית של מערכת העצבים שלכם! ביצוע הערכה יוגית מעמיקה דורש משאבים ויכולת לווסת את עצמנו אל מול שפע הידע והטכניקות שבנמצא. 

לסיכום - הערכה יוגית כתהליך דינאמי

הערכה יוגית יכולה להתחיל משיחת הטלפון הראשונה שלנו עם התלמידה ולמעשה אינה מסתיימת, אלא מתמשכת כל עוד נמשיך ללמד אותה. בכל שיעור יש לנו הזדמנות ללמוד משהו חדש, להבחין בשינוי או דפוס חדש שמתגלה, להעמיק את הקשר ואת ההתבוננות שלנו. תרגול היוגה מטבעו יוצר שינויים ודורש מאיתנו נוכחות והקשבה מתמדת לאיתותים גסים ומעודנים. 

מודלים שונים לביצוע הערכה מועילים אם הם שימושיים ותומכים בנו ובתלמידים שלנו. אם הם מקשים - אין בהם טעם. לכן חשוב לבחור אותם בתשומת לב ולהתאים את המודל למצב ולתלמיד המסוים. 

הזמנה להעמקה ולמידה מקולגות

בקבוצת הסנגהה של יוגה תרפיה ישראל אנחנו נפגשות אחת לחודש להדרכה קבוצתית במטרה לדון יחד בסיפורי מקרה ובדילמות מקצועיות שעולות במרחבים השונים של הוראת יוגה. הלמידה המשותפת עוזרת להרגיש פחות לבד, לקבל תמיכה מקולגות ולהעשיר את הידע מתוך ניסיון של אחרים ואחרות שצועדים באותה הדרך. עוד פרטים בקישור >> https://www.yogatherapyisrael.co.il/sangha-plans

המאמר הזה נכתב בהשראת סדנת עומק שערכה קרן רובין בסנגהה שלנו - הקלטת המפגש בספריית לומדים עם המומחים בקישור >> https://www.yogatherapyisrael.co.il/challenge-page/assessment-in-yoga-therapy

לקריאה נוספת ומקורות:

• Beckman HB, Frankel RM. "The effect of physician behavior on the collection of data." Annals of Internal Medicine. 1984;101(5):692-696.

• Graber ML. "The incidence of diagnostic error in medicine." BMJ Quality & Safety. 2013.

• PORGES, S.W. (1995), Orienting in a defensive world: Mammalian modifications of our evolutionary heritage. A Polyvagal Theory. Psychophysiology, 32: 301-318. https://doi.org/10.1111/j.1469-8986.1995.tb01213.x

• Singh H, et al. "Reducing diagnostic errors through effective communication." BMJ Quality & Safety. 2013.

• Singh Ospina N, et al. "Eliciting the Patient's Agenda—Secondary Analysis of Recorded Clinical Encounters." Journal of General Internal Medicine. 2019;34(1):36-40.

• Sullivan MB, Erb M, Schmalzl L, Moonaz S, Noggle Taylor J and Porges SW (2018) Yoga Therapy and Polyvagal Theory: The Convergence of Traditional Wisdom and Contemporary Neuroscience for Self-Regulation and Resilience. Front. Hum. Neurosci. 12:67. doi: 10.3389/fnhum.2018.00067

• פרידמן, צחי - האופנישדות והברהמנות, מבחר ההגות והמיתולוגיה של הודו הקדומה, הוצאת כרמל ירושלים, 2014.