להקדים תרופה למכה

יוגה תרפיה כרפואה מונעת של הפרעות דחק ו-PTSD

אנחנו חיים בעידן סוער - העולם רץ קדימה בקצב מהיר, והמתח הפך לחלק מהנוף היומיומי. בישראל במיוחד, החיים תחת איום ביטחוני מתמשך ושטף החדשות, יוצרים רקע מתמיד של דריכות ועומס רגשי.

מהו דחק? דחק (Stress) הוא חוויה סובייקטיבית. כאשר דרישות המצב, כפי שאני תופס.ת אותן, גבוהות מהמשאבים הזמינים לי להענות לדרישות אלו, ומהיכולת שלי להסתגל אל הדרישות בזמן אמת. ככל שהפער הזה נתפס כגדול יותר - כך גוברת תחושת הדחק (Folkman & Lazarus, 1984) .

במצב טבעי, בהעדר איום, הגוף נמצא במצב נטרלי. במפגש עם גורם דחק (Stressor), המערכת האנושית נדרכת בשניות, מתבצעת הערכה מהירה והעוררות עולה לקראת תגובה מותאמת. עם חלוף גורם הדחק המערכת מתאוששת לאט וחוזרת למצב נטרלי. זהו מעגל תגובת הדחק. (Cannon, 1915)

גוף ונפש בריאים אינם נזקקים לשקט תמידי, אלא לגמישות, גמישות עצבית ומנטלית - היכולת לנוע בין עוררות אפקטיבית להתאוששות יעילה בהתאם לדרישות המציאות. לפעמים וויסות הוא דווקא הגברה של העוררות, כדי לפעול במלוא הכוח כשצריך.

יכולת זו נקראת כושר אוטונומי - היכולת של מערכת העצבים האוטונומית (הסימפתטית והפרא-סימפתטית) להגיב באופן גמיש והולם, ולחזור לאיזון בתום ההתמודדות. מדד פיזיולוגי המשקף יכולת זו הוא שונות קצב הלב -HRV . (Weber, 2010)

כושר אוטונומי הוא שילוב של תכונה מולדת (גנטית) ושל מיומנות נלמדת. כל אחד מאיתנו למד, לעיתים מבלי משים, כיצד נכון להגיב לדחק. חלקנו ספגנו את המסר ש"מתח הוא דבר רע שצריך להימנע ממנו", אחרים גדלו על הרעיון ש"מה שלא הורג - מחשל". שתי הגישות משפיעות על הדרך שבה אנו מפרשים מצבי לחץ ותגובות גופניות-רגשיות (Crum, 2013) .

הפרעות חרדה ודחק הן תלונה שכיחה בימנו בביקור אצל רופא המשפחה ואנשי טיפול מתחומים שונים עומלים לתת מזור למתמודדים איתן. 

בעשורים האחרונים יוגה-תרפיה התפתחה רבות כתחום טיפולי המסייע בהתמודדות עם מחלות פיזיות ומצבים רגשיים מורכבים. אך לצד הגישה הטיפולית, הולכת ומתבססת הבנה חדשה-ישנה: החשיבות של רפואה מונעת - במקום לשאול "איך נחזיר איזון? "נבקש ללמוד - "איך נישאר מאוזנים מלכתחילה?"

המסורת היוגית והאיורוודית מציעות מפתח פשוט ועמוק: בריאות היא אמנות של איזון מתמשך - תנועה יומיומית בין מאמץ להרפיה, בין פעולה להתבוננות.

היגיינה של מערכת העצבים

אם נביט על אורח החיים המודרני, נראה שגוף ונפש סובלים לעיתים מ"היגיינה עצבית ירודה" - עודף מידע, שינה לא מספקת, נשימה שטחית, חוסר בתנועה ובהפסקות התאוששות.

כשם שהאנושות אימצה את הרעיון של צחצוח שיניים כדי למנוע עששת, כך הגיעה השעה לאמץ חינוך להגיינת מערכת העצבים. חינוך שמקנה כלים פשוטים לניהול תגובת הדחק ולתחזוקת הוויסות העצבי: נשימה מודעת לפני פגישה, תנועת פריקה קצרה בין משימות, ארוחה בנוכחות מלאה, רגע של שקט לפני השינה.  אלה אינם מותרות - אלו פעולות מניעה חיוניות שמחזקות את המערכת העצבית ומפחיתות סיכון למחלות הנובעות מדחק כרוני - החל מחרדה ודיכאון ועד כאבים גופניים ומחלות לב.

כמורים ליוגה, זכינו בכלי מופלא שנוכל להעביר הלאה. כל תרגול יומי הוא כמו "צחצוח" עדין למערכת העצבים - ניקוי של עודפי מתח ותגובות יתר, לצד חיזוק גמישות ועמידות לקראת קשיים שהחיים מזמנים. התרגול מלמד אותנו לבחור תגובה מודעת במקום אוטומטית, להשיב לעצמנו את תחושת ההשפעה ברגעים החשובים בחיינו. עם הזמן, גם רגעי דחק הופכים לשדה אימון לצמיחה וללמידה.

רפואה מונעת אינה רק אחריותו של היחיד - זו אחריות חברתית ותרבותית. אם מערכת החינוך, הצבא ומקומות העבודה יטמיעו בהכשרות - קורס לניהול דחק, ובשגרה - תרגול יומי קצר לשמירה על כושר אוטונומי, נראה פחות שחיקה ותגובות יתר, יותר ריכוז, יותר אמפתיה והתאוששות מהירה לאחר אירועים קשים.

העתיד של הבריאות הנפשית והפיזית טמון לא רק בטכנולוגיות מתקדמות, אלא ביישום מחודש של חכמה עתיקה: לאפשר למערכת העצבים שלנו להתאזן מדי יום - מבעוד מועד.

הרצאת הTED של קרן ברודרס ומיכל ירקוני מכנס היוגה תרפיה 2025:

על הכותבת: קרן ברודרס - מורה ליוגה משנת 2010, יוגה תרפיסטית, מטפלת בפסיכותרפיה גופנית.

מכשירה עם מיכל ירקוני מורים ליוגה להוראת כו״ח מנטלי - כושר וחוסן מנטלי - פרוטוקול אימון יוגה לניהול דחק ולמניעת שחיקה.

מקורות מידע:

Lazarus, R. S., & Folkman, S. (1984). Stress, appraisal, and coping. New York: Springer. 

Cannon, W. B. (1915). Bodily changes in pain, hunger, fear and rage: An account of recent researches into the function of emotional excitement. D Appleton & Company.

Weber, C. S. (2010) Low Vagal Tone is Associated with Impaired Post Stress Recovery of Cardiovascular, Endocrine, and Immune Markers. European Journal of Applied Physiology  109 2 – S/ 201-211

Crum AJ, Salovey P, Achor S. Rethinking stress: the role of mindsets in determining the stress response. J Pers Soc Psychol. 2013 Apr;104(4):716-33. doi: 10.1037/a0031201. Epub 2013 Feb 25. PMID: 23437923.