האם עמוד השדרה הוא באמת "עמוד"? על בחירת מילים במפגש היוגה והכוח שלהן לדייק את התרגול

בחירת מילים בהנחיה - הדהוד של כוונה.

מילים משפיעות על התודעה, מעוררות רגשות, זכרונות, משיכה או דחייה בהתאם לרקע האישי המסוים שלנו. הבחירה לתאר חדר בתור "אפל" או "חשוך" או "קודר" משנה את התחושה שעולה בנו. הבחירה להציג את עצמי בשיחה אקראית בתור "אמא" או "צמחונית" או "מורה ליוגה" יוצרת ציפייה שונה ומעוררת רגשות שונים בי וגם בצד המאזין. 

בשיעורי יוגה יש לבחירת המילים בהנחיה השפעה מכרעת על אופן התנועה, הנשימה והמחשבה שמתעוררים במתרגלות ובמתרגלים. האימון להבחין בין "גב ארוך" ל"גב עגול" מושפע לא רק מהדגמה חזותית, אלא גם מדימויים, מטאפורות ומילות "קוד", שתלמידות לומדות לזהות עם החזרתיות והזמן בתור תזכורת לתנועה מסוג מסוים. 

לדוגמא אני אוהבת את ההנחיה לנוע "כמו בתוך מים" או "כמו חיית מים", שמכוונת לעורר חוויה פנימית של רכות ונוזליות. גם התזכורת שהגוף עשוי ברובו ממים יכולה לעורר תנועה רכה וזורמת, שקשה מאוד להדגים או לכוון אליה בלי מילים.  

בחירת המילים של התלמיד - שער לתודעה

לאחרונה נוכחתי שוב עד כמה משמעותי להקשיב היטב לבחירת המילים של תלמידים לתיאור מצבם הגופני והתחושות או התנועה שהם מזהים בעצמם. בשיעור עם ג' איש בן 65, המתמודד עם מצב רפואי מורכב, תרגלנו חתול (עמידת שש) וזיהיתי תנועה מאוד קטנה בחוליות הגב. ג' התלונן מספר פעמים על כאבי גב תחתון וניכר שהאזור נוקשה. 

עצרנו את רצף התרגול הגופני בשביל לבסס היכרות עם מבנה החוליות ואפשרויות התנועה שיש ביניהן. מנסיוני ביסוס היכרות תיאורטית ויצירת תמונה מנטלית של המבנה האנטומי של הגב, חשובים בשביל לעורר מודעות לאזור ולטפח יכולת הבחנה בין תחושות שונות שיכולות להתעורר בו. 

במהלך השיחה ג' דיבר על השדרה שלו כעל "עמוד" והסביר, שעבורו באופן דומה לעמוד בטון שנושא את תקרת הבניין, כך עמוד השדרה הוא גוף סטטי שתומך את הבטן מאחור. עבורי היה זה רגע של פריצת דרך בעבודה איתו. נפל לי האסימון (דימוי שמי שנולדה אחרי שנת 1990 כנראה לא תבין…) לגבי הפער בין הידע שהוא מחזיק על עצמו, על העולם, על איך דברים בנויים ומי מחזיק את מי בגוף שלו, לבין המציאות האנטומית.

אולי גם הבנתי משהו על האופן, שבו תפיסה מנטלית מסוימת משפיעה על דפוסי תנועה.

ידע חדש ועדכני - מפתח לשינוי

על מנת לשנות דפוסי תנועה גופניים עלינו לתרגל והרבה. אבל חשוב לא פחות להמיר ידע ישן, שגוי או לא מעודכן בידע חדש ומדויק על אופני התנועה והפעולה של הגוף, הנשימה והתודעה. לדוגמא, רוב התלמידות והתלמידים, שאני פוגשת לראשונה, חושבים על הנשימה כמשהו שקורה בחלק הקדמי של הגוף - בבטן, בחזה. מעטות המתרגלות, שערות או חשות את תנועת הנשימה באיזור הגב או בין השכמות. אבל המציאות האנטומית היא שהריאות ממלאות את כל המרחב בין הצלעות - מלפנים ומאחור. 

אצל ג' היקר התנועה ברובה נוקשה ו"עצית", אין ממש חיבור בין הקצוות לאמצע ובין הקדמי לאחורי. מופעים אלה מושפעים מהתפיסה שלו את הגוף, שבאה לידי ביטוי במילים שבהן הוא מתאר את מצבו. בשביל להתחיל לשחרר את הנוקשות בין החוליות שלו, להביא לשם תנועה, הזנה ונשימה, התחלנו לתרגל עם דימויים של רכות, נוזליות וזרימה. זאת מתוך כוונה לרכך את הנוקשות שבה הוא חווה את השלד, המפרקים והחוליות, ולחפש בגוף גמישות, חיות ואפשרות לשינוי.  

זיהוי ושיום - כלי הבחנה בסיסיים בתרגול

לפני שהגיע ליוגה ג' לא חשב יותר מדי על התחושות בגוף שלו. הוא כמובן מבחין בתחושות של כאב ועונג, אבל לא הקדיש מעולם זמן או מאמץ מוגדר להבחין בדקויות של תחושה מסוימת או למצוא מילים מדויקות לתאר אותן. לפני היוגה לא היה מי שישאל אותו שאלות כאלה או יעודד אותו לברר לעצמו לעומק איך בדיוק מרגיש עכשיו מגע האויר בקצה האף או תנוך האוזן. 

זיהוי החישה ומתן שם לתחושה מסוימת הם כלים מצוינים לפיתוח מודעות וליצירת חיווט מחדש של מערכת העצבים. יכולת ההבחנה - viveka בסנסקריט - היא כלי מרכזי ביכולת שלנו לבחור בין מה שמועיל ומקדם לבין מה שמעכב ומכביד. אם ג' לא ידע לזהות את התחושות שעולות, איך יוכל לבחור לעצמו האם להתמיד בהן או לשנות משהו?

איך לגוון ולדייק את ההוראה?

לסיכום, הקשבה פעילה למילים של תלמידות ותלמידים היא מפתח להבנה עמוקה של דפוסי פעולה ותנועה. המנומאיה מופיעה במילה, בתיאור, בדימוי וגם בהעדר שלהם. 

במקביל - בחינה ובחירה מחודשת של ההנחיות במהלך השיעורים יכולות לרענן את התרגול, לתבל אותו בתבלינים רעננים וגם לכוון את התלמידות והתלמידים באופן מדויק יותר למטרות שלנו. אפשר לתרגל את אותה הברכה לשמש בגוון של חדות ובהירות או בגוון של רכות ונוזליות, תלוי במילים, בדימויים ובהנחיות שנבחר. 

הגיוון והדיוק שנביא אנחנו כמורות ליוגה לתרגול, יחלחל הלאה אל התלמידים ויעזור להם להבחין בעוד ועוד גוונים ובכך לדייק את עצמם לעצמם.