אימון לסרטן בלוטת התריס

הסיפור של ינאי, בן 40 ,אבא ל-2

לפני כשנתיים בבדיקות סקר תקופתיות, שנערכות לאנשי היחידה שלו במילואים, התגלה במישוש גוש בבלוטת התריס (מדובר על בדיקה שלא קשורה באופן ישיר לאופי הפעילות של היחידה ולא היה חשש שהוא בקבוצת סיכון כלשהי למחלה).

במקרה אחיו הוא רופא אף-אוזן-גרון אז הוא שלח אותו לעשות US .נמצאו 2 ממצאים חשודים ובוצעה ביופסיה. התוצאה הייתה שיש סבירה גבוהה לממצא ממאיר. בתחילה חשבו שמדובר על גידול סרטני מסוג פוליפולרי ואז התברר שמדובר על גידול פפילרי (הנפוץ ביותר).

נקבע שמדובר על גידול שיש להסיר בניתוח. בניתוח הוסרה אונה אחת של בלוטת התריס. הבדיקה הראתה שהגידול שהוסר אינו ממאיר. בביקורת שבוצעה אחרי חצי שנה נקבע שיש להסיר את שאר הבלוטה ולאחר מכן לעבור טיפול רדיותרפיה (יוד רדיואקטיבי).

כיום נמצא במעקב אחת לשנה. מטופל ביוטירוקס באופן קבוע (מחליף את הפעולה של בלוטת התריס). מספר שהגיע לאיזון הורמונלי די מהר עם התרופה.

לאחר הניתוחים היה כאב מקומי, בצקת ותחושת נימול באיזור. הכאב חלף בפרק זמן סביר (כמו שהרופאים אמרו לו).

כיום איכות החיים נפגעה בשני אופנים מרכזיים:

בעיות שינה - מתקשה להירדם. בעבר היה נרדם מהר מאוד וכיום לא.

אסטמה - לפני הסרטן סבל מאסטמה ולהערכתו המצב שלו החמיר לאחר הטראומה של הניתוחים שעבר.

מבחינת ההרגשה האישית, לא הרגיש ממש חולה באף שלב, אבל כן הרגיש "בגידה" של הגוף. מתייחס למחלה כמו אל שפעת. מתאר את העזרה של אחיו הרופא כמשמעותית מאוד בתהליך. הרגיש שיש מישהו שנמצא איתו כל הזמן, מלווה אותו בתהליך ועוזר לו להתכונן לכל שלב.



בלוטת התריס (gland Thyroid)

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן על שם צורתה, היא חלק מהמערכת האנדוקרינית (אוסף של בלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם), והיא מייצרת בעיקר שני הורמונים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף: תירוקסין (T4, Thyroxine (ותריודוטירונין (T3, Triiodothyronine .(הורמונים אלו משפיעים על קצב המטבוליזם בגוף, קצב הלב, רמת הכולסטרול, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה ועוד. בנוסף בלוטת התריס מייצרת קלסיתונין (calcitonin ,(הורמון אשר מווסת את כמות הסידן בדם.

הבלוטה מורכבת משתי אונות ויש לה צורה של פרפר. הבלוטה ממוקמת באמצע הצוואר, מעל לקנה הנשימה. גודלה בין 5.1 ל-6 ס"מ.

לפעולה תקינה הבלוטה זקוקה לאספקה קבועה של יוד (אותו אנו מקבלים מהמזון - מלח שולחן, דגנים וחלב). בישראל נדיר למצוא אדם עם מחסור ביוד.

בלוטת התריס היא האיבר העיקרי בגוף המשתמש ביוד. לעובדה זו משמעות חשובה בנוגע לטיפול במחלות של הבלוטה; יוד שייקלט בגוף יגיע לבלוטת התריס, ובאופן שכזה ניתן לכוון טיפול לבלוטה ללא פגיעה משמעותית באיברים אחרים.

ניתן לחלק את הפתולוגיות האופייניות לבלוטת התריס (שאינן קשורות בהכרח לסרטן) לשתיים: 1 .תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), שנובעת ממחסור בהורמונים המופרשים מהבלוטה. מצב זה עלול להביא לעלייה במשקל, עייפות, יובש בעור ובשיער, ירידה בתפקוד הכללי והנפשי, עצירות ותחושת קור.

2 .יתר-פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), שנובעת מהפרשת יתר של הורמונים מהבלוטה. כאשר הבלוטה נמצאת במצב של יתר תפקודי הגוף מואצים, והדבר מתבטא בדופק מהיר, הפחתה במשקל, תחושת רעב ונטייה להזעת יתר.




סרטן בבלוטת התריס

ברוב סוגי המחלה סרטן בלוטת התריס נוטה להתפתח באיטיות, ויכולות לחלוף שנים אחדות בטרם הוא ייצור בעיה כלשהי בגוף. לאחר טיפול מתאים, התוצאה לרוב היא טובה מאוד, ורבים נרפאים לחלוטין, גם אם המחלה התפשטה אל מעבר לבלוטת התריס. סרטן בלוטת התריס בדרך כלל אינו מסכן חיים. כ-%95 מהגידולים בבלוטת התריס הינם שפירים. וגם, %95 מהגידולים הממאירים, מתנהגים באופן מאוד לא אגרסיבי והפרוגנוזה טובה.

מדי שנה מאובחנים בישראל כ-900 מקרים חדשים של סרטן בבלוטת התריס. זהו הסרטן החמישי בשכיחותו בקרב נשים בישראל. סרטן בלוטת התריס נפוץ יותר בנשים באופן כללי.

סרטן בלוטת התריס עלול לעיתים להתפשט לבלוטות הלימפה בצוואר ובחזה.

קיימים 4 סוגים של סרטן בבלוטת התריס. הסוג השכיח ביותר (%80 מהמקרים) נקרא פפילרי והוא אינו אגרסיבי, מתפתח באטיות ובדר"כ מגיב טוב לטיפול.


תסמיני המחלה:

לרוב סרטן בבלוטת התריס אינו גורם לתסמינים כלשהם.

סרטן בלוטת התריס בדרך כלל לא פוגע בייצור הורמוני בלוטת התריס, ולכן תסמיני תת-פעילות או יתר-פעילות של הבלוטה אינם שכיחים.

במטופלים שלהם יש תסמינים של המחלה - הסימן הראשון לזיהוי הוא בדרך כלל גוש שאינו כואב בצוואר, הגדל בהדרגה.


תסמינים אחרים הם:

צרידות ללא סיבה ברורה, שאינה חולפת לאחר כמה שבועות.

קשיים בבליעה או בנשימה - לעתים הגידול הסרטני לוחץ על הוושט או על קנה הנשימה. במקרים נדירים מאוד עלול להופיע כאב בגב (בעמוד השדרה), הנובע מהתפשטות המחלה אל מחוץ לבלוטת התריס והימצאות של גרורות סרטניות בגב.

גורמי סיכון לסרטן בלוטת התריס

● גידול שפיר בבלוטה - בעיות בתפקוד הבלוטה אינן מעלות את הסיכוי לחלות בסרטן, אך נטייה לגידולים שפירים בבלוטה כן יכולה להעלות את הסיכוי להתפתחות סרטן.

● חשיפה לקרינה (לטיפול בסרטן אחר, או איזורי פוקושימה, צ'רנוביל וכדומה)

● רקע תורשתי - בסוג האלים ביותר של סרטן בלוטת התריס יש רקע תורשתי מובהק, אך הוא נדיר ביותר.

לרוב סרטן זה מאובחן בצורה אקראית במסגרת בדיקות הדמיה של הצוואר כגון אולטרה-סאונד צוואר או CT צוואר.


הטיפול בסרטן בלוטת התריס

● ניתוח - לרוב השלב הראשון בטיפול יהיה ניתוח להסרת חלק או כל הבלוטה ובמידת הצורך בלוטות לימפה סמוכות.

● דיכוי של הורמון מסוג TSH ,שמשמש כמעודד גדילה עבור התאים הממאירים של בלוטת התריס. מתן עודף של הורמוני הבלוטה גורם לדיכוי הייצור של הורמון זה בבלוטת יותרת המוח. ● יוד רדיואקטיבי - טיפול ייחודי שמתאים לרוב המקרים. מיועד להשמיד תאי סרטן שלא הוסרו בניתוח. ● קרינה

● כימותרפיה - במקרים שבהם הטיפולים האחרים לא הועילו

● תרופות ביולוגיות

מחקר חדש שבוצע בבית החולים הדסה בירושלים, קובע כי במחצית ממקרי סרטן בלוטת התריס אין צורך בכריתה מלאה של הבלוטה. המחקר הינו חלק ממגמה עולמית לצמצום היקף כריתות הבלוטה בעקבות סרטן. כריתה חלקית של הבלוטה

טיפול ביוד רדיואקטיבי

זהו טיפול ייחודי לסרטן בלוטת התריס, שמבוסס על העובדה שהבלוטה היא האיבר היחיד בגוף שצורך יוד. יוד רדיואקטיבי הוא סוג של טיפול בקרינה מקומית המכוונת לתאי הבלוטה. החומר מורכב מחלקיקים רדיואקטיביים, הניתנים לחולה במשקה או בטבליות. התאים הסרטניים סופגים את היוד הרדיואקטיבי בעוד התאים הרגילים אינם קולטים את החומר, וכך תאי הגידול נחשפים לרמת קרינה הגורמת להשמדתם.


הטיפול ניתן בדרך כלל עבור המטרות הבאות:

השמדת רקמות של בלוטת התריס שלא סולקו בניתוח.

טיפול בסרטן בלוטת התריס שלא היה ניתן להסיר בניתוח

טיפול בסרטן בלוטת התריס חוזר

את הטיפול ביוד רדיואקטיבי מקבלים בבית החולים, ולאחר מכן יש לשהות בבידוד במשך כמה ימים, שכן הטיפול גורם לגוף לפלוט קרינה לזמן מה. הקרינה תיפלט בהדרגה דרך השתן, הצואה, הדם, הרוק והזיעה.

אנשים רבים אינם סובלים כלל מתופעות לוואי בעקבות טיפול ביוד רדיואקטיבי, אך ישנן כמה תופעות לוואי אפשריות: כאבים בצוואר ובגרון, יובש בפה, שינויים בחוש הטעם, בחילות.


תופעות לוואי של הניתוח

❖ תחליפי הורמונים - לנטילת תחליפי הורמונים 2 תפקידים:

➢ שמירה על קצב תקין של תפקודי הגוף והימנעות ממצב של תת-פעילות של בלוטת התריס, שעלול להוביל לתסמינים הבאים: עלייה במשקל, עייפות, יובש בעור ובשיער, ירידה בתפקוד הכללי והנפשי, עצירות ותחושת קור.

➢ הפחתת הסיכון להישנות הסרטן במקרים מסוימים של סרטן.

לעיתים לוקח כמה חודשים עד שנמצא המינון המדויק של ההורמונים המתאים לחולה. בתקופה זו עלולים להופיע תסמינים שונים כגון עייפות.

❖ צרידות - הניתוח עלול להשפיע על עצבי תיבת הקול (לארינקס). בעיה זו חולפת בדרך כלל, אולם בחלק קטן מהחולים היא הופכת לקבועה.

❖ שינויים ברמת הסידן בגוף - לעיתים במהלך הניתוח נפגעות בלוטות יותרת התריס, שתפקידן לייצר את הורמון יותרת התריס, המסייע לשלוט על רמות הסידן בדם. אם יש פגיעה ברמות הסידן בגוף התסמינים השכיחים ביותר הם: עקצוץ בכפות הידיים או בכפות הרגליים או סביב הפה, תנועות שרירים לא רגילות כמו טלטול פתאומי, רעידות או עוויתות, התכווצויות שרירים. נטילת סידן ומעקב קבוע הם המענה לבעיה.

❖ נוקשות בצוואר וכאבים, בדר"כ חולפים אחרי כמה שבועות.

❖ צלקת בצוואר


אימון מותאם למחלימים מסרטן בלוטת התריס

מעבר למטרות הכלליות של אימון יוגה למחלימים מסרטן, במקרה זה האימון יכול להואיל בעידוד פעולת הבלוטה - במקרה של הסרה חלקית.

במקרה של הסרה מלאה של הבלוטה, האימון יכול להועיל בהתמודדות עם תסמינים של תת-פעילות או יתר-פעילות במידה והמתרגלת עדיין לא הגיעה לאיזון באמצעות הטיפול ההורמונלי.

בחרתי להתמקד באימון ממוקד למקרה של הסרה חלקית של בלוטת התריס.

זאת משתי סיבות: ראשית זה המצב שבו קרוב לוודאי ניתקל (ניתוח הוא הטיפול השכיח ביותר לסרטן זה ובשל הירידה בשיעור הכריתות המלאות - סביר שניתקל במקרים של כריתה חלקית) ושנית כי אימון, שמיועד לעודד את פעילות בלוטת התריס, יכול להועיל להרבה אנשים אחרים ולא רק לחולי סרטן.

חשוב לשים לב למצב הצוואר לאחר הניתוח. עלול להיות קיצור של העורף או חולשה כללית של האיזור. באימון נשים דגש על האיזור הזה, בדגש על הרפיית מתחים ולאחר מכן חיזוק.

המטרה המרכזית של האימון היא לעודד את פעילות הבלוטה.


האימון יתמקד בשלושה מרכיבים:

● נשימה ומודעות לאזור (בדגש על נאגה ואיו, דואדאטה ואיו, אודאנה ואיו)

● הגברת הזרמת הדם לאזור

● הפעלת לחץ ישיר על הבלוטה

חלק מהתרגילים המוצעים כאן אפשריים לביצוע רק לאחר שחולפת הבצקת באיזור הניתוח, במידה ויש כזאת.


נשימות

נתחיל בשכיבה על הגב או במנח נוח אחר. רגליים ישרות לפנים או כפופות.

נשימת אוג'אי מעצמות הישיבה דרך הציר המרכזי ועד לקודקוד הראש, בהדרגה נתחיל להאריך את הנשיפות - עד לכפות הרגליים. 2 דק'

נכוון את האוג'אי לפראנה ואיו - נשיפה אל קו הסרעפת, שאיפה לאורך צור המרכזי

נכוון את האוג'אי לאודאנה ואיו - נשיפה אל הצוואר, שאיפה אל חלל הראש

נחזור לנשימה הטבעית

בעדינות נתחיל להניע את הראש מצד לצד ולאחר מכן בסיבובים קטנים לצד אחד ולצד השני. נחזיר את האף לקו אחד עם הטבור ונניע את הסנטר מעלה עד למתיחה עדינה של העורף - בשאיפה ומטה עד לכינוס כלפי עצם הבריח - בנשיפה. 5 פעמים.

נסובב את הראש לצד ימין, נשאף וננשוף החוצה דרך הפה תוך כדי הוצאת הלשון בכוח והשמעת צליל "האאאאא" - נאגה ואיו, נבצע לצד שמאל ונחזור עוד פעמיים בכל צד

נחזור לנשימה הטבעית

נרים ידיים לצדי הגוף, נמתח ונפהק 3 פעמים - דואדאטה ואיו


בעדינות נסתובב לצד ימין ונתרומם לרגע לישיבה.

נתקרב אל קיר כך שנוכל להשתרש עם כפות הרגליים ולעלות לסטו באנדה אל הקיר. נתחיל עם כפות רגליים במקום נמוך יחסית - בערך בזוית של 90 מעלות בין השוק לירך. נעלה לסטו באנדה בהדרגה. נקפיד על ישבנים משוחררים ועל נשימה רצופה. בהדרגה נעלה את כפות הרגליים למקום גבוה יותר בקיר. אם אפשרי ומתאים - נניח כפות ידיים מתחת לישבנים וננסה לנתק אחת או שתיים ולעבור לסרוונגאסנה. אם אפשרי ומתאים - נעביר בהדרגה רגליים אל מעבר לראש - להלאסנה.

כמובן ששתי תנוחות אלה מתאימות רק לאחר חימום טוב ולמי שמצבו הגופני מאפשר זאת.


וריאציות לאימון כשסרוואנגאסה והלאסנה אינן אפשריות:

סרוונגאסנה "הפוכה"

נשב עם ישבנים אל העקבים

בשאיפה נרים ידיים דרך הצד לצדי האוזניים ונשלח אותן קדימה, ניתן לאגן להתרומם מעט, נשחרר את הראש ובנשיפה נרכן קדימה עד שהידיים יגיעו אל הריצפה ויתמכו בנו עד שנוכל להניח את הראש אל הריצפה.

בנשיפה נאפשר לאגן להתרומם מעט עד שהסנטר יגיע אל בית החזה

בשאיפה נוריד את האגן ונרווח את הסנטר

נחזור 5 פעמים.

אפשר לנוח או להמשיך והפעם בשאיפה נעביר את הידיים אל מעבר לגב, נשלב אצבעות ונמתח את הידיים, בנשיפה נרפה מעט, נחזור 5 פעמים.

נשחרר ידיים, ניתן לאגן לרדת לאט וננוח בעובר.


"נוואסנה" עם חגורה

נשכב על הגב, נניח חגורה שחוברה ללולאה גדולה על אחורי הראש מעל לקו האוזניים, ונכרוך את הקצה השנייה על הכריות של בהונות הרגליים כך שהלולאה תהיה מתוחה לחלוטין והראש מורם במרחק נח מהרצפה, הסנטר קרוב לבית החזה והזרועות פרוסות לצדדים. נאפשר לרגליים להיות ישרות ולראש תלוי לחלוטין על הרגליים.

נשחרר רגל אחת מהלולאה ונניח את כף הרגל על המזרון כך שהברך כפופה. הרגל כפופה תתמוך בגב כך שיהיה פרוש על המזרון. עם הרגל הישרה נעביר משקל מעט כלפי הרצפה למתיחה קלה של הצוואר. משקל הצוואר מונח כל הזמן על הלולאה.

לאחר מספר הרמות של הצוואר, נעבור לצד השני.

נשחרר את הרגליים ואת הצוואר מהלולאה ונשכב למנוחה קצרה.


קרן רובין היא מורה ליוגה יוגה תרפיסטית מלווה פוגשי ופוגשות סרטן תוך כדי ואחרי טיפולים.


*מטפלת ביוגה ורוצה לחלוק מהידע והניסיון שלך? אנחנו מזמינות אותך לקבל במה לידע שלך ובמידת הצורך את האפשרות לקבל יעוץ ועריכה למאמר שלך yogatherapyisrael@gmail.com


3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול