הגוף כשלם


בואו נתחיל עם תרגיל קטן: כמה שרירים קיימים בגוף? רשמו את שמותיהם של לפחות עשרים מהם.


ישנו פער עצום בין איך שאנחנו לומדים (וזוכרים) את מבנה ותפקוד גוף האדם מבחינה אנטומית לבין המציאות הביומכנית של הגוף. פער של מעל 600 ל-1.

האנטומיה המודרנית המבוססת על ניתוחי גופות בני-אדם, לעומת גופות של חיות, החלה לפני 500 שנה בידי הרופא הבלגי אנדראס וסאליוס. חמש מאות שנים של חקר הגוף על-ידי ‘ana tome’, כלומר ‘to cut up’. כאשר חותכים- יוצרים חלקים, וכדי ליצור הגיון בפאזל שנוצר מעניקים שמות לחלקים השונים.

אז כמה שרירים קיימים בגוף? עד כה זיהו (על-ידי חיתוך והפרדה) מעל 600, ואיך היה משחק הזיכרון בראש המאמר? לרוב הוא נוחל הצלחה מועטה, אך אל דאגה! המשפט הבא של מורי תום מאיירס, המחבר של Anatomy Trains®, מחזיר את הבטחון לזיכרון: בגוף ישנו רק שריר אחד היושב בתוך 600 ומשהו כיסים של פאשיה. במילים אחרות, בגוף אין הפרדה. לא במבנה ולא בתפקוד. נוצרנו שלמים ונותרנו שלמים.

כל פעולה שרירית משפיעה בהכרח על כל הגוף, כאשר ההשפעה לא חייבת להתבטא בתנועה. יחסי הגומלין ההוליסטים בין אזורי הגוף השונים מתווכים באמצעות שלוש מערכות כלל-גופיות: 1) מערכת העצבים, 2) מערכת הדם, 3) מערכת הפאשיה. נתמקד במערכת השלישית- הפאשיה.

הפאשיה הינה מערכת כלל-גופית המתפתחת מהמזודרמיס בשבוע השני להיווצרות העובר ומהווה מערכת תמיכה לתאים בגוף. היא נמצאת בכל מקום בגוף ובאה במגע ישיר עם כל איבר, סיב שריר, עצם, עצב, כלי דם וכו'. היא מורכבת מסיבי קולגן ואלסטין; חלבונים אחרים הסופחים מים; מים (המון מים); התאים שיוצרים ומווסתים אותה והיא עתירה בקולטנים ביומכניים ההופכים אותה לאיבר החישה הגדול ביותר בגוף.

בואו נחזור ל600 ומשהו שרירים שלנו. כאמור, ההפרדה שהיד האנושית יצרה בין כל שריר ושריר נועדה למטרה נעלה של הכרת והבנת הגוף. באופן כללי, על-מנת לתפוס ולעבד רעיון בחשיבה שלנו, הרבה יותר פשוט להתבונן בפרטים קטנים מאשר במורכבות של מצבור פרטים. באופן מעשי, שרירים לא מתפקדים בנפרד, אלא משתפים פעולה באמצעות החיבור והתיווך של הפאשיה, ואם בתפיסה שלנו נמשיך להפריד בין שרירים, אנחנו מתרחקים מהאמת של הגוף: הכול בגוף מחובר להכול.

הפרקטיקה של האמת הזו מאתגרת מאוד ליישום כשבאים לטפל בגוף האדם. אם הכול מחובר להכול והכול משפיע על הכול אז לא משנה היכן נטפל בגוף כדי לסייע לאדם, זה יצליח, לא? כמובן שלא. תום מאיירס פיתח מפה שעוזרת לנווט בתוך ההוליסטיות המורכבת של מערכת השריר-שלד-פאשיה. בספרו Anatomy Trains® – Myofascial Meridians for Manual Therapists & Movement Professionals מאיירס מתאר שנים-עשר מסלולי מיופאשיה (שריר-פאשיה) בגוף, המגשרים על הפער בין אנטומיית ההפרדה לבין האחדות הבלתי מעורערת של הגוף ומראים את החיבורים בין שרירים מכף רגל ועד ראש ומהגו עד קצות האצבעות, באמצעות מערכת הפאשיה המחברת שרירים אל שרירים ושרירים אל עצמות. כיווניות המסלולים נקבעת לפי הכיוון של ארגון סיבי השרירים ועומקם בגוף והיא מבטאת את הולכת הכוח בגוף בזמן תנועה ואת ההשפעה של הולכה זו על היציבה.

אזורים בגוף שבהם ישנן הצטלבויות בין מספר מסלולים נקראים 'כיכרות' Roundhouses, כמו כף הרגל; קדמת האגן; הגב האמצעי-תחתון; הראש וקדמת בית החזה. אזורים אלה משפיעים על הולכת הכוח לאורך המסלולים שנפגשים בכיכר. כאשר התנועה בכיכר זורמת, הכוח עובר ללא הפרעות אך כאשר משהו מפריע לתנועה בכיכר נוצרות חסימות, ממש כמו בתנועת רכבות לאורך פסי רכבת (או בכיכר בכביש).

פתיחת חסימה תנועתית בגוף אינה עניין של מה בכך. זוהי עבודה שלרוב מצריכה זמן וסבלנות. הטכניקות והגישות מרובות וכולן קבילות. ההתכווננות הטיפולית משתנה בין גישה לגישה- למשל, ניתן להתכוונן אל השפעה רגשית, אל השפעה אנרגטית, אל עבודת השרירים, אל מערכת העצבים, אל השלד, האיברים הפנימיים וכו' וכו'. בסופו של יום זה המפגש והחיבור בין המטפל.ת-מטופל.ת שמעודדים את הצלחת הטיפול, כאשר הטכניקה היא האמצעי המשרת את ההתכווננות. הטכניקות שאני משתמשת בהן משפיעות על האיכויות התנועתיות של מערכת הפאשיה.

מורתי קרין גורטנר משוויץ, אשת סגל הוראה בכירה ב-Anatomy Trains®, המפתחת של הגישה התנועתית Slings Myofascial Training® (‘Slings’) והמחברת של ספרים בנושא של תנועה פשיאלית, מגדירה בהתבסס על מחקרים ומדע איכויות של מערכת הפאשיה הניתנות להשפעה באמצעות עבודה תנועתית: הפאשיה הינה מערכת בעלת כוח מתיחות ואלסטיות. היא בלתי ניתנת להפרדה משרירים ומוליכה ומפזרת אנרגיה קינטית בגוף. היא בעלת מבנה סיבי רב-ממדי ומכילה ומניעה מים מה שמסייע להחלקה של מבנים זה על-גבי זה. היא מסתגלת ומשתנה בהתאם לעומס המכני המופעל עליה וכתגובה לגירויים עצביים. היא עתירה בקולטנים המשפיעים על הקואורדינציה בין איברי הגוף והן על ארגון המרחב הפנימי-רגשי שלנו. הפאשיה היא מערכת כל-כך מורכבת ומסקרנת ונותר לנו עוד המון לגלות אודותיה, וגם את זה ניתן לעודד דרך תנועה.

גורטנר מגדירה טכניקות תנועתיות מסוימות שמטרתן להשפיע לטובה על הויסות האוטונומי של מערכת הפאשיה על שלל מאפייניה. הטכניקות של Slingsמגוונות ומשתנות בהתאם למיקום בגוף שעליו עובדים ומסלולי ה'רכבות האנטומיות' המעורבים, המאפיינים הייחודיים של הפאשיה באותו אזור והמטרה שלשמה אנחנו מתערבים. אזור הסטרנום בקדמת בית החזה מהווה 'כיכר' פשיאלית המפגישה בין מסלול הליבה המיופשיאלית בגוף, לבין המסלול הקדמי-שטחי של הגוף והמסלולים הקדמיים של הידיים המפגישים את בית החזה עם קצות האצבעות. אזור זה מכיל את הלב ומערכת הנשימה והוא רגיש באופן מופלא ורציף, הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה רגשית. כשניגשים לטפל בגוף האדם, הכוחות שנעים בכיכר הפשיאלית של אזור הסטרנום משפיעים מקומית אך גם כללית על הגוף, ולכן ישנה חשיבות לעודד חופש תנועה באזור זה.

בסדנת ההעמקה בכנס היוגה תרפיה 2021 נבין את המשמעות הפיזית-רגשית של החיבורים הפשיאלים באזור הסטרנום, נחווה טכניקות תנועתיות להנעה פשיאלית באזור זה ונרחיב את ההתמקדות המקומית להשפעה כלל-גופית.


ליאן האן היא מורה לתנועה פשיאלית בשם Slings Myofascial Training® ומסייעת להעצים אצל המתרגלים שלה את האיזון, היציבות והאמון שבתוך הגוף-אדם-תנועה.

101 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול