תיאור מפגש ראשון של קבוצת יוגה תרפיה לגברים עם PTSD על רקע בטחוני במסגרת מרפאת בריאות הנפש של המרכז



27/1/20


התעוררתי כמה פעמים בלילה, מהתרגשות לקראת המפגש הראשון עם הקבוצה.

ארבעה חודשים עברו מאז התחלתי, בהנחייתה של ד"ר מייטרי שחם*, להניע את החזון שלי - קבוצת יוגה טיפולית למתמודדים עם פוסט-טראומה על רקע שירות בטחוני.

בבוקר המפגש, נועה שמואלוב האסיסטנטית ואני מנסות כמיטב יכולתינו להפוך כיתת לימוד ישנה של בית חולים למרחב נעים ובטוח. לשמחתי הכיתה מבודדת מעט מבנייני בית החולים, ויש בה מספיק אור ואוויר. אנחנו מפנות את החלל מכסאות, פורשות את המזרנים ומעמעמות את אורות הניאון. לארגון המסגרת (setting) של המרחב יש משמעות רבה ביצירת תחושת הביטחון והתמיכה לה זקוקים נפגעי טראומה. מתוך העשרה שאישרו הגעה, מגיעים שבעה. מספר מרשים עבור אוכלוסיה זו. אחד הסימפטומים העיקריים של PTSD הינו הימנעות. הימנעות מכל דבר שיכול להוות טריגר המפעיל את הגוף והנפש ומזכיר את האירועים הטראומטיים. אצל חלקם, עצם היציאה מהבית היא מאמץ נפשי ופיזי עצום והדפוס שהתפתח הוא להימנע מיציאה, להמנע ממגע עם העולם שבחוץ (כמו גם להמנע ממגע עם העולם הפנימי).


החבר׳ה ישובים על כסאות. אני חווה אותם דרוכים, סקרנים, מוכנים. לשמחתי, אני לא מרגישה אף אחד מהם ב״אקטיבציה״ יוצאת דופן או ״מופעל״ מהשאלונים שמילאו. (אקטיבציה היא מילה המתארת מצב של עוררות יתר בתגובה לטריגר).

כחלק מיצירת הsetting הבטוח, אני מסבירה את ההתנהלות הצפויה בשיעורים, את סדר האימון ואת המצופה מהם מבחינת עמידה בזמנים. אני מדברת על העיקרון של אהימסא- (אי פגיעה, לפי המסורת היוגית), ועל האחריות שלנו לא לפגוע בעצמנו- להבדיל בין מאמץ לכאב, ובין כאב טוב לכאב פוגע. הזמנה לראיית המרחב המשותף והתחייבות לעבודה אישית במרחב משותף ואי פגיעה באחר. (אצל אנשים הסובלים מPTSD מתרחש ניתוק מהגוף ונפגעת היכולת לזהות תחושות גופניות. כתוצאה מכך והן בשל שינויים פסיכולוגיים, נפגעת גם היכולת לבחור בהתנהלות גופנית מיטיבה עבור עצמם).

אני מזכירה להם שבשונה מקבוצות טיפוליות אחרות, בקבוצה הזו לא נשוחח, אלא נעבוד עם הגוף ונשאיר את החוויה הגופנית כפי שהיא, ללא עיבוד במילים ושיתוף בקבוצה.


העקרון הטיפולי הראשון המנחה את המפגש הוא ״תמיכה קודמת לתנועה״. עקרון זה, הלקוח במקור מתוך עבודתה של בוני ביינברידג׳ כהן, מייסדת התחום הסומאטי Body Mind CenteringⓇ, מבוסס על ההבנה כי כל תנועה, של הגוף או של הנפש, מתבססים על חוויית תמיכה המאפשרת את התנועה. ליצירה של תחושת תמיכה ובטחון יש משמעות רבה בתהליך החזרת האיזון למערכת העצבים שנפגעה במהלך טראומה. תמיכה מגיעה הן מהסביבה החיצונית (המרחב הפיזי, נוכחות המטפל, הקשר שנוצר בין המטפל למטופל, מקורות תמיכה אישיים כזוגיות, תחביבים, אמונה) והן מהסביבה הפנימית- התיידדות מחודשת עם הגוף, ארגון הגוף ליציבה ותנועה מיטבית, היכולת לחוש את תמיכת הקרקע, תמיכת הנשימה ועוד).


אנחנו מתחילים בישיבה והפנית תשומת הלב לתמיכת האדמה ברגליים ולתמיכת הכסא בגוף. אני מציעה להניח ידיים על הלב ועל הבטן ומאפשרת בחירה בין עצימת עיניים להשארתן פקוחות. מציעה לקחת רגע לברך את עצמם לשלום, על כל החלקים שבהם, כי יש מקום לכל החלקים, גם לחלקים הכאובים, המביכים והמפחידים שלהם. אני מתארת את המרחב של היוגה כמקום שמזמין התקרבות לחלק השלם, המלא והטוב שבהם, שנמצא בליבת כל החלקים האחרים, וכי הכניסה למרחב הזה תתרחש אצל כל אחד באופן אישי אך מועצמת על ידי התרגול בחברותא. עוד אני אומרת כי השער למרחב הזה הוא הגוף והנשימה. מזמינה לשים לב לתנועה או אי-תנועה באזורי המגע של הידיים בבטן. רובם עוצמים עיניים. נראים מרוכזים. אייל נע באי שקט. נראה כי לא נוח לו לשבת, לא נוח לו לעצום עיניים.

אנחנו ממשיכים לחימום בישיבה. החבר׳ה משתפים פעולה באופן מלא. סמיר קולני יותר מהאחרים, נאנח וגונח עם כל תנועה, ניכר כי גופו נוקשה וכי תנועתו מוגבלת.

אנחנו עוברים לעמידה ומעבירים משקל קדימה ואחורה על כפות הרגליים עד לעמידה על קצות האצבעות, הזרועות מונפות אל מעל הראש עם אגרופים קמוצים כמו בתנוחת ניצחון. אנחנו סופרים לאחור בקול מחמש לאפס ומשחררים את המאמץ בכיפוף משוחרר לפנים עם נשיפה קולנית. מעברים בין הפעלה שרירית אינטנסיבית והחזקה שלה לפרק זמן ידוע מראש ואז שחרור והרפיה הם בין הכלים המרכזיים בהם אשתמש בקבוצה להחזרת האיזון של מערכת העצבים האוטונומית, אשר חוסר האיזון בה נמצא בלב הפרעת דחק פוסט טראומטית.

אני מלמדת את תנוחת ההר (טאדאסנה) עם יד על הלב והבטן. המנח הזה, של הידיים על הגוף יהפוך בהדרגה לסימן גופני תחושתי של ״חזרה הביתה״ למקום של רגיעה ושקט.

אנחנו משתמשים ב״מודרה״ הזו גם בתנוחות העמידה הדורשות מאמץ של הרגליים. תנוחות העמידה מייצרות אפשרות להעצים את תחושת החיבור עם האדמה וגם למעברים נוספים בין מאמץ מתון, חישה חזקה של הגוף ואז הרפייה, המאפשר פריקה של מתח מחלקים שונים של הגוף.

החבר׳ה מרוכזים ובהתמסרות מוחלטת להוראות שלי. גם דני שהגיע נרגז ונרגן שקוע בהנחיות ובתנועה.

בתנוחת העץ אני מנחה למיקוד המבט, נותנת לגיטימציה למודיפיקציות (בדגש על קבלה של מה שיש ומה שמתאפשר- ״עץ קטן יפה כמו עץ גדול״) ולגיטימציה לתנודות ונפילות שהן חלק מהחיים, וגם הדרך בה הגוף מוצא בעצמו שיווי משקל. אני מדגימה את הנטייה הטבעית למצוא שיווי משקל באמצעות חשיקת לסתות. ההדגמה שלי משחררת צחוק אצל כולם, וגם משחררת את הלסתות.

שלומי מעדיף לעצום עיניים בכל הזדמנות, גם בתנוחת שיווי המשקל. אני מעודדת אותו לפקוח את העיניים ולהעזר בהן. חשוב לי שהוא יחווה יציבות, אפילו לרגע קצר.

אנחנו יורדים בחזרה לרצפה ואני נותנת אפשרות להישאר בישיבה או לעבור לשכיבה. כולם בוחרים לשכב.

מציעה להניח ידיים על הבטן ומנחה סירקולציה של מודעות לחלקי הגוף השונים ולאופן בו הם נוגעים בקרקע. חוזרת ומזכירה להרפות את הפנים, לשים לב לתמיכת האדמה ולתנועה שיוצרת הנשימה בגוף. אייל, שהינו הצעיר מבינהם, שוכב בעיניים פקוחות, רגליו מונחות זו על זו, מביט לצדדים, גופו מתקשה להרפות. אני רואה אותו. וחושבת על כך שכל מלחמות ישראל פרושות כאן על הרצפה לפני. זה מעורר בי צמרמורת.

ניכר שהם בהרפיה עמוקה. אני כמעט מרגישה לא נוח להפר את המנוחה העמוקה ולהנחות אותם חזרה לישיבה. כשהם ישובים אני מזכירה שוב את תמיכת האדמה ומנחה אותם להביא את הידיים זו לזו למודרת ״נמסטה״. שואלת אותם האם המחווה הזו של הבאת הידיים זו לזו מעוררת באופן טבעי רגש של הכרת תודה עבורם, והאם יתאים להם לחשוב על דבר אחד בחייהם עליו הם מרגישים הכרת תודה היום.

המפגש מסתיים. יש אוירה מיוחדת בחדר. שקט חם ונינוח. אני מרגישה כאילו השקיתי אדמה חרבה במים חיים. האורגניזם של הגברים האלה היה זקוק לתנועה, נשימה והרפיה כמו לחמצן. היוגה התגלתה בפני כולנו במלוא עוצמתה המרפאת.

אחד מהמשתתפים ניגש אלי להיפרד ואומר- ״הייתי בהרבה טיפולים ובהרבה קבוצות. מעולם לא הונחיתי לשים לב לכפות הרגליים שלי ואיך הן מונחות על האדמה. אני לא יודע מה, אבל משהו קרה. בבת אחת אני מרגיש זקוף יותר. תודה״.



מיכל ירקוני, מטפלת בגישת ®Body Mind Centering, מטפלת בשיטת Somatic Experiencing®

מורה בכירה ליוגה ויוגה תרפיסטית מוסמכת. (C-IAYT ) תעביר בכנס היוגה תרפיה הרצאה על מהי טראומה וכיצד היא משפיעה על המוח ועל מערכת העצבים, מדוע וכיצד יוגה תרפיה תומכת בהתמודדות עם תסמיני PTSD, ועקרונות בסיסיים של יוגה תרפיה לעבודה עם אנשים הסובלים מפוסט טראומה. ההרצאה תתקיים ביום שישי ה25/12 בשעה 12:30.


*ד"ר מייטרי שחם- עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת בתנועה, רכזת המרפאה למטופלי משרד הבטחון, ואחראית על תחום טיפול גוף-נפש ותחום קבוצות במערך הפסיכיאטרי במרכז רפואי העמק בעפולה.

**כל השמות בדויים לשמירה על פרטיות.


*מטפלת ביוגה ורוצה לחלוק מהידע והניסיון שלך? אנחנו מזמינות אותך לקבל במה לידע שלך ובמידת הצורך את האפשרות לקבל יעוץ ועריכה למאמר שלך yogatherapyisrael@gmail.com




18 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול